שלומית

הורדוס אנטיפס, חושק בבתו החורגת שלומית, בתה של אשתו הרודיה. יוחנן המטביל כלוא בארמון, מטיף ומנבא נבואות זעם. הורדוס אינו יודע כיצד לנהוג באסיר – כמשוגע או כקדוש. נבואותיו המצמררות של יוחנן מגיעות לאוזניה של שלומית הצעירה ומעוררות את תשוקתה. היא מתעקשת לראות את הגבר הזר ובכך עוברת על האיסור של אביה החורג לקיים כל מגע עם האסיר. המפגש בין השניים הוא הבסיס לדרמה ולקטסטרופה במחזה. 

המחזה מבוסס על מקורות מן הברית החדשה והיווה בסיס לאופרה מאת ריכרד שטראוס. בגרסת ההצגה, משולבים פסוקים מהברית החדשה, ספר ירמיהו וספר ישעיהו.